ראש השנה וגילוי מלכותו
מַאֲמַר הַחָכְמָה
על
תְּפִלַּת רֹאשׁ הַשָּׁנָה
מאת איש האלוקים האספקלריה המאירה
רבינו משה חיים לוצאטו זיע"א
ונוסף עליו
ביאור הערות ומראה מקומות
מתוך כתבי הרמח"ל
מאת החונן לאדם דעת
ע"ה מרדכי שריקי ס"ט
ירושלים תובב"א אלול התשס"ט
מכון רמח"ל
יוצא לאור ע"י
מכון רמח"ל INSTITUT RAMHAL
רח' קצנלנבוגן 73
ת.ד 43204
ירושלים 91400
טל: 02-6535101; פקס: 02-6510821
www.ramhal.com
©
כל הזכויות שמורות
All rights reserved
נדפס בישראל
Printed in Israel
תוכן ענינים
מבוא לראש השנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
על מאמר החכמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מַאֲמַר הַחָכְמָה: תְּפִלַּת רֹאשׁ הַשָּׁנָה
ובכן יתקדש שמך: גילוי המלכות בישראל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ובכן תן פחדך: תיקון אומות העולם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ובכן תן כבוד לעמך: תיקון עם ישראל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ובכן צדיקים: תיקון המאורות (הספירות) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ותמלוך אתה ה' לבדך: גילוי המלכות בתמידות ע"י תיקון המאורות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ענין ספר החיים: סוד הדין של ר"ה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מלכויות-זכרונות-שופרות
מלכויות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
זכרונות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שופרות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
עלינו לשבח
השבח לאל ובחירת עם ישראל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
השתעבדנו אל מלכותו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
גילוי מלכותו בשלמות באומות העולם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מלוך על כל העולם: גילוי מלכותו בשלמות באומות העולם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
סדר הדין : פסוקי זכרונות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
סדר הגילוי: פסוקי שופרות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ענין תשליך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מבוא לראש השנה
הרב מרדכי שריקי יצ"ו
"דע כי עיקר התיקון של ראש השנה הוא, להמליך הקב"ה על עולמו, להיות הוא המנהיג, וזהו תיקון המלכות". מחזור רמח"ל, עניני ר"ה ויו"כ עמ' 13.
"כי הנה בראש השנה מחדש האדון ב"ה כל מציאות הנמצאים, ומתכוין לקבוע הטוב שבהם שישאר לנצח ולדחות הרע שבהם עד שתטהר הבריאה ממנו ותהיה ראויה ליאור באור פניו לנצח נצחים, והנה ברחמיו ית', נושא העונות ועובר על הפשעים כפי מה שאפשר לפי נימוס צדקתו למי שזוכה לזה, וכל הרע שנתגבר בבריאה דוחה אותו ומעבירו מן המציאות." מאמר החכמה (ס' תשליך)
אמרו המעתיקים שיום ראש השנה הוא יום הדין . אמנם בתורה מוזכר רק עניין של 'יום תרועה', אלא שרבותינו גילו לנו שראש השנה הוא יום שנברא בו העולם, והוא בעצמו יום הדין, כמ"ש: "בארבעה פרקים העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר: היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם" (ר"ה טז).
וכבר עמד רבנו הרמב"ן בדרשתו לראש השנה, וז"ל: "והרמב"ם ז"ל כתב בהלכות תשובה כלשון הזה: כשם ששוקלים עוונות האדם וזכיותיו בשעת מיתתו, כך שוקלין עוונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכיותיו ביום טוב של ראש השנה. וכך כתב עוד הבריתא של שלש כתות הן ליום הדין עם הדין הזה של ראש השנה, ונראה מדבריו שלא דקדק בכך. מ"מ למדנו לראש השנה שהוא יום הדין לכל הענינים שבעולם הזה, וכמו שאמרו במימרא זו שלשה ספרים נפתחין בראש השנה וכו' שאלו השלשה ספרים כל באי העולם הם כוללין.
"ויש לשאול והיאך פסק ר' יוחנן פסק הדין הגדול והעמוק הזה, שכל רזי עולם תלויין בו: 'צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לחיים וכל הרשעים מתים', וכי כל הרשעים מתים והצדיקים חיים? ולמי כל חמדת העולם אלא לרשעים! (נ"א - וכי כל הצדיקים חיים וכל הרשעים מתים, והלא עולם וכל חמדה שלו לרשעים הוא)."
וביתר אומץ כתב המהר"י גיקטילא בשערי אורה, (שער ו', ספירה החמישית): "וכמה מגדולי חכמי הדורות הללו נשתבשו בפירוש ידיעת החיי"ם שאנו שואלים מראש השנה ועד יום הכיפורים, ולא מצאו ידיהם ורגליהם והוצרכו לכמה פירושים רחוקים. והעיקר הוא שאנו מתפללין מראש השנה ועד יום הכיפורים שנזכה להיותנו טהורים מטומאות חטאתינו ונזכה להיכתב בספר הצדיקים בעולם החיים, שהוא העולם הבא; בין שנחיה כל אותה השנה, בין שנמות באותה השנה, שנהיה כתובים בספר הצדיקים שהוא ספר החיים, כאמרו: כל הכתוב לחיים בירושלים (ישעיהו ד, ד) ... שאם אתה אומר שכוונת רבותינו ז"ל במקום זה היתה לשלוות חיי העולם הזה או חיים טובים, אין לך אדם מת שיהיה מנוי עם הצדיקים ואין לך אדם חי, באותה שנה, שיהיה מנוי עם הרשעים, ונמצאו כמה עיקרי תורה נעקרים ממקומן."
והנה רבנו הרמח"ל גילה דעת אמת ש"האדם נידון תחלה על פי מעשיו לימנות בצדיקים או ברשעים, וזה הנקרא ממש 'ספר החיים' ו'ספר מתים'. דהיינו, הנקבע בין הצדיקים - הוא הנכתב בספר החיים, והנדחה ונקבע בין הרשעים - הוא הנכתב בספר המתים."
יוצא אפוא שאין הדין ביום ראש השנה לגזור על האדם לחיות או למות באופן פיזי, אלא הדין הוא לקבוע (להימנות) בין הצדיקים (החיים) או ח"ו לימנות בין הרשעים (שנקראים מתים גם בחייהם). ואם כן, אפשר שצדיקים ימותו באותה שנה והם לא בגדר של רשעים, ואפשר שרשעים יחיו כל אותה שנה והם בגדר של מתים.
אז מהו אפוא גדר הדין של ראש השנה ומה תועלתו?
לכאורה הדין הוא בירור המין האנושי: מי צדיק ומי רשע. הצדיקים רשומים בספר החיים – דהיינו עם הקב"ה (שהוא ית' 'מקור חיים'), כלומר, נקבע המעמד הרוחני של האדם. אמנם ההשקפה בדינו של האדם איננה כמו אצל הדיין למטה: שאין לו [אלא] רק מה שעיניו רואות, אולם ההשקפה של הקב"ה היא על העבר-ההווה-והעתיד של האיש הפרטי.
וכך כתב רבינו במאמר החכמה: "אתה זוכר – הוא סדר הדין. והנה הדין נעשה בהשקפה על כל העבר ההוה והעתיד. וזהו: אתה זוכר מעשה עולם - והוא העבר. .. אתה זוכר כל המפעל - ההוה... הכל צפוי וכו' - העתיד, כי תביא חוק וזכרון הוא כח הדין השולט ביום ראש השנה".
ההשקפה הזו מאפשרת להרבות את ההצלה, ולכן אנחנו מזכירים (בזכרונות) את נוח ואת אבותינו, אבל גם 'צופה ומביט עד סוף כל הדורות'. ובאמת מה הצורך בכל זה? הרי אם צריך לשפוט בני אדם אז צריך להשקיף על ההווה – 'באשר הוא שם'. אלא האמת היא שהאדון ב"ה רוצה להציל כמה שאפשר ואז ודאי הזכרונות – דהיינו עקב שייכותנו לאומה הקדושה וכו' וההשקפה על מצבנו בסוף – אחרי כל הגלגולים והמסיבות המתהפכות, נוכל כך להימנות בין הצדיקים – החיים עם הקדוש ב"ה כבר עכשיו.
הדין של ראש השנה הוא בירור במין האנושי לקבוע מי הצדיקים, אשר יחיו עם הקדושה במשך כל השנה – עניין זה דומה ליום הדין הגדול שנעשה בסוף האלף השישי לפני הנצחיות של העולם הבא.
נתבונן מתוך דבריו של הרמח"ל בקל"ח פתחי חכמה, (פתח עט): "יום הדין הגדול - בו יהיו נסדרים כל מעשה העולם לפי סדריהם כמו שנעשו, מראשית העולם ועד סופו. ועל פי כל זה, יהיה השלמות בהיוודע יחודו יתברך שמו. ולפי השלמות הזה שיהיה אז, יהיה נקבע הנצחיות לנצח נצחים, ולעולמי עולמים, עד אין קץ ותכלית."
הקביעות של קיבוץ השלמים שיחיו ויתקיימו לנצח, מאלף השביעי והלאה, נעשית על ידי יום הדין הגדול – שהוא בעצם הבירור של האנושות השלמה. וזה בדיוק מה שנעשה בכל שנה ושנה בחודש השביעי, והוא הבירור של הצדיקים והרשעים. לפי הבירור הזה נגזרות בשלב שני הגזרות שמטרתן להציל ולחזק את הצדיקים בדרכם, או להכין ח"ו האבדון של מחוסרי התשובה והתיקון . אכן ראש השנה: 'כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון' – ופירש רש"י שם כבני מרון - כבשים שפוקדים לקחת מהן מעשרות. דהיינו, בירור המעשר, שהוא הקדוש (עשירי קודש). האדון היחיד מברר את הטוב ודוחה את הרע – מעין עולם הבא.
וזהו מה שאמר רבנו במאמר החכמה (על התשליך): "כי הנה בראש השנה מחדש האדון ב"ה כל מציאות הנמצאים, ומתכוין לקבוע הטוב שבהם שישאר לנצח ולדחות הרע שבהם עד שתטהר הבריאה ממנו ותהיה ראויה ליאור באור פניו לנצח נצחים, והנה ברחמיו ית', נושא העונות ועובר על הפשעים כפי מה שאפשר לפי נימוס צדקתו למי שזוכה לזה, וכל הרע שנתגבר בבריאה דוחה אותו ומעבירו מן המציאות."
השאלה המתבקשת: איך אנו יכולים להיקבע בטוב, בנצחיות, בספר החיים? לפי הגילוי שגילה לנו אור עולם - רבינו הרמח"ל - התשובה לכך היא על ידי שאנחנו מתפללים ש"יתקדש שמך ה' עלינו", ורק אז ממליכין אותו – "ותמלוך אתה הוא ה' אלוקינו". על ידי המלכת המלך אנחנו משתייכים אליו ית' וממשיכים את כל הטובה והחיים עד עולם: "כי זה כל טובינו וכל תקפינו". לא מדובר כאן בקניין פרטי של הקדושה, שהרילשם כך נצרכת עבודה רבה (כמבואר במסילת ישרים). בראש השנה העבודה של הקדושה היא בתפילה וקיווי: "תִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶׁיךָ, וּפִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ". המשכת השכינה – הכבוד – על האומה בכלל ועל אישיה בפרט היא בעצמה הקדושה שאנו מתקדשים מכוחה. על אומות העולם שלא עמדו בהר סיני, צריך להטיל פחד, כמ"ש: "וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ וכו'," ועל ידי זה שורה הקדושה גם עליהם, "ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך".
נמצאנו למדים שיום ראש השנה הוא מעין עולם הבא, שהוא ית' שמו לבדו שולט ומולך על כל נמצאיו וכולם נהנים מזיו שכינתו. מלכותו כבר שולטת על הכל מכל כל, ואמנם אנחנו מתפללים, מצפים ומקוים שתתגלה מלכותו עלינו ועל כל העולם כולו. בעת שתתגלה במהרה בימינו מלכותו עלינו, צריכים בני האדם להיות מוכנים ומוכשרים לזה, לכן בחסדיו המרובים נתן לנו הרבה אפשרויות של הצלה ואחת מהן, הנכבדה ביותר, היא יום ראש השנה – "אתם ניצבים היום כולכם". ניצבים לפניו ולעולם – זו ציפייתנו.
ואת כל עניין הדין וח"ו הקטרוג, אנו מנצחים על ידי השופר שעניינו - להמליך את מלך מלכי המלכים הקב"ה.
בברכת נכתב ונחתם
אנחנו וכל עם ישראל
בספר צדיקים
אמן אמן ואמן
מבוא למאמר החכמה על ת' ר"ה
"להחזיק ממשלת מלכות שמים על כל העולם. וכבר מלכותו בכל משלה [בהעלם], אבל צריך שיכנס המלך בממשלה, ומיד נשאת השכינה על כל העולם". מחזור הרמח"ל
"כי זה כל טובינו וכל תקפנו". מאמר החכמה
אחד מהמאמרים הנפלאים המבארים את עניין ראש השנה בעומק רחב ובלשון זהורית, הוא המאמר שלפנינו. במאמר הקצר הזה מגלה לנו הרמח"לאת סוד ראש השנה על פי דרך היחוד. כל התכנית של תיקון העולם באספקלריית הרמח"ל נמצאת כאן ברוב הדרה. הרעיונות של גילוי ייחודו ותיקון העולם, של חטא האדם, של תיקון הרע והחזרתו לטוב, נמצאים כאן בביאור בהיר. ואמנם המיוחד במאמר הנ"ל הוא, שכל התורה הזאת אשר גילה לנו משה איש האלוקים בכל משנתו, הנה היא כאן פרוסה לפנינו כשמלה אחת.
והנה צריך לפרש כמה יסודות לפני הכניסה לטרקלין המלך. אמנם היות שכל מטרתו של רבינו היתה לקצר ולתמצת משנה ערוכה, ולכן בקיצו'ר האומ'ר: כדי שתתגלה מלכותו, צריך, קודם כל, תיקון העולם. ותיקון העולם עצמו הוא חיזוק הטוב והכנעת הרע. הרבה חכמים ולא חכמים נתקעו בעיקרון של 'יום הדין' בראש השנה – כאילו זהו העיקר. אולם יום הדין בא רק לעורר אותנו מתרדמת הזמן, והוא אמצעי להכשיר אותנו להמליך המלך הקדוש.
רבינו, שגילה בעומק וברוחב את הסוד של 'גילוי יחודו' כתכלית הבריאה, מתאר לנו במאמר זה את סוד התפילה של ראש השנה בדרך של התיקון הכללי, והוא: לקבוע את קיבוץ השלמים, את הצדיקים שיכתבו ויחוקקו בספר – 'במלכות' - שלו. לכן ראש השנה - הוא הזמן המתאים ביותר – להתפלל על גילוי מלכותו, ואז ייכנע הרע, ייכנעו אומות העולם, תתחזק הקדושה וכו', תטוהר הבריאה ויתגלה מלך מלכי המלכים.
ובעומק הדברים: תיקון העולם תלוי במצבם של ישראל, דהיינו השתעבדותנו למלכותו ית'. וזה, בהיות ישראל בארצם, , מלך מבית דוד מולך עליהם וחיים באחדות והשכינה בתוכם.
במאמר שלפנינו מציג לנו המחבר את כל תהליך (תסריט) הגאולה עד גילו יחודו – בהחזרת הרע לטוב.
נמצאנו למדים, שמאמר החכמה על ראש השנה הוא תמצית עיקר תורתו של הרמח"ל בגאולה, קרי: תיקון העולם וגילוי יחודו.
אני מודה לאל אחד יחיד ומיוחד, שעוררני לפני ראש השנה (תש"ע) להוציא חיבור זה - קטן הכמות ורב האיכות, של קודש קדשים רבינו הרמח"ל, זכותו תעמוד לנו ולכל ישראל אחינו. אמן
ע"ה מרדכי שריקי ס"ט
ירושלים – עיר מלוכה
ערב ראש השנה תש"ע
התודה והברכה לאיש חיל , המגיה הגדול של כתבי רבינו –
הרה"ג רבי יוסף ספינר שליט"א שנתן לנו הטקסט המקורי
של מאמר החכמה על ר"ה מוגה על ידו מתוקן ומנוקד.
וכעת הוספנו מילים בתוך הטקס המקורי להקל על הקורא. הוספנו גם כותרות וגם הערות ומראה מקומות. ש"ם
מַאֲמַר הַחָכְמָה
תְּפִלַּת רֹאשׁ הַשָּׁנָה
נוסח התפילה
וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, שֶׁיָּדַעְנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן לְפָנֶיךָ עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ:
וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶׁיךָ, וּפִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ:
וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ וְעוֹלָתָהּ תִּקְפָּץ פִּיהָ וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ:
וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה [לְבַדֶּךָ] עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וּבִּירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ, יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ:
גילוי המלכות בישראל
וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם בקדושה של תפילת ר"ה מוֹסִיפִים: וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ וכו' [עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ]; וְהָעְִניָן דהיינו הטעם איך זה שמתקדש שמו (שמתגלית מלכותו) על ישראל דַּע, כִּי הִנֵּה בִּכְלַל הָעוֹלָם יֵשׁ הַטּוֹב וְהָרַע , וְעַנְפֵיהֶם של הטוב והרע בַּמִּין הָאֱנוֹשִׁי: יִשְֹרָאֵל וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם . וְהִנֵּה תִּקּוּן הָעוֹלָם, הוּא שֶׁיִּהְיֶה הַטּוֹב שׁוֹלֵט וְהָרַע נִכְפֶּה , וּבַמִּין הָאֱנוֹשִׁי: יִשְֹרָאֵל שׁוֹלְטִים וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִשְׁתַּעְבְּדִים תַּחְתֵּיהֶם. וְהִנֵּה בִּהְיוֹת הַדָּבָר כֵּן - הִנֵּה טוֹב לַכֹּל, כִּי הִנֵּה הַקְּדֻשָּׁה השכינה מְאִירָה בְּיִשְֹרָאֵל וּמִתְחַזֶּקֶת בָּם ; וּבִהְיוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִשְׁתַּעְבְּדִים תַּחְתָּם תחת עם ישראל, נִתְקָנִים עַל יָדָם וְנִמְשָׁךְ לָהֶם מֶשֶׁךְ מִן הַקְדֻשָּׁה הַהִיא השכינה - המלכות. אַךְ אִם אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְפָּרְצִים מִתַּחַת יְדֵי יִשְֹרָאֵל וְשׁוֹלְטִים וְיִשְֹרָאֵל נִכְנָעִים, הִנֵּה יִשְֹרָאֵל מַפְסִידִים וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עַצְמָם מַפְסִידִים; יִשְֹרָאֵל מַפְסִידִים, שֶׁהֵם בְּשִׁפְלוּת, וְהַקְּדֻשָּׁה אֵינֶנָּהּ מִתְחַזֶּקֶת בָּעוֹלָם, לְפִי שֶׁהַמָּקוֹם הַמְּיֻחָד לָהּ - שֶׁהוּא בְּעם יִשְֹרָאֵל - אֵינֶנּוּ בְּתִקּוּנוֹ וְחָזְקוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁמַּפְסִידִים הָאֻמּוֹת עַצְמָם, שֶׁאֵין נִמְשָׁךְ לָהֶם מֵהַקְּדושָּׁה של השכינה שׁוּם הֶאָרָה כְּלָל אֶלָּא אַדְרַבָּא מִטַּמְּאִים וְהוֹלְכִים וּמִתְרַחֲקִים מִן הַטּוֹב .
וְאָמְנָם סִבַּת שְׁני הַמַּצָּבִים הָאֵלֶּה שֶׁזָּכַרְנוּ הטוב וישראל, הרע ואומות העולם, הִנֵּה הִיא הִגָּלוֹת מַלְכוּתוֹ ית' בְּעוֹלָמוֹ אוֹ הִתְעַלְּמָהּ , כִּי אִם הִיא המלכות מִתְגַּלֵּית הִנֵּה הַטּוֹב שׁוֹלֵט וּמַגִּיעַ הַדָּבָר לְיִשְֹרָאֵל שֶׁהֵם יִשְׁלְטוּ, וְהַהֵפֶךְ בְּהֵפֶךְ אם המלכות לא תתגלה אז ישלוט הרע, וגם אומות העולם ישלטו.
וְאוּלָם בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה שבו נברא העולם הָאָדוֹן ב"ה עוֹמֵד כִּבְיָכוֹל בִּבְחִינַת מֶלֶךְ עַל עוֹלָמוֹ, וְעַל כֵּן הִנֵּה הַשָּׁעָה רְאוּיָה לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו שֶׁיְגַלֶּה מַלְכוּתוֹ לְגַמְרֵי בָּעוֹלָם, וִיתֻקַּן הָעוֹלָם עַל יְדֵי זֶה מלכותו ית'. וְעַל עִקָּר זֶה של גילוי מלכותו נִבְנֶה כָּל הַנֹּסַח הַנּוֹסָף הַזֶּה של התפילה.
וְהִנֵּה בִּתְחִלָּה של קדושת ה' נֶאֱמַר: יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ וכו' וְהַיְנוּ שֶׁיִּוָּדַע מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם וִיתגָלֶּה - בְּהִתְחַזְּקָהּ עַל יִשְֹרָאֵל, וְזֶהוּ : עַל יִשְֹרָאֵל עַמֶּךָ.
תיקון אומות העולם
וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, שֶׁיָּדַעְנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן לְפָנֶיךָ עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ:
וְאָמְנָם מִזֶּה מהתחזקות המלכות על ישראל יִמָּשְׁכוּ תִּקּוּנֵי הָעוֹלָם, וְהָרִאשׁוֹן: שֶׁתִּכָּנֵס יִרְאָתוֹ ית' בְּלֵב כָּל בְּרוּאָיו דהיינו אומות העולם וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ לוֹ. וְהַדָּבָר דהיינו היראה כָּפוּל: בַּתַּחְתּוֹנִים וּבָעֶלְיוֹנִים - דְהַיְנוּ הָאֻמּוֹת לְמַטָּה וְשָֹרֵיהֶם לְמַעְלָה, שֶׁיַּכִּירוּ כֻּלָּם הָאֱמֶת וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ לִקְדֻשַּׁת מַלְכוּתוֹ ית' , וְזֶהוּ: וְיִרָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִֹים - אוֹתָם שֶׁלְּמַטָּה בָּעוֹלָם הַשָּׁפֵל דהיינו אומות העולם; וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים - אוֹתָם שֶׁלְּמַעְלָה דהיינו השרים הממונים על אומות העולם.
וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁהִנֵּה הָאָדוֹן ב"ה הוּא אֶחָד , וְאֵין הֶאָרָתוֹ מִתְחַזֶּקֶת אֶלָּא בְּמַה שֶּׁמִּתְאַחֵד. וְהִנֵּה יִשְֹרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁבְּאִישֵׁיהֶם הֵם רַבִּים נִקְרָאִים גּוֹי אֶחָד , וְהֵם רְאוּיִים לְשֶׁתִּתְחַזֵּק בָּם הֶאָרָתוֹ ית' דהיינו מלכותו. אָמְנָם הָאֻמּוֹת הֵם רַבִּים וְנִפְרָדִים לְגַמְרֵי וְאֵינָם נִתְקַנִּים בְּיִחוּד וְנִמְצָאִים רְחוֹקִים מֵהַתִּקוּן לְגַמְרֵי, וְאֵין לָהֶם תִּקּוּן אֶלָּא שֶׁיִּשְׁתַּעְבְּדוּ לְיִשְֹרָאֵל , וְאָז מַה שֶּׁמִּצַּד עַצְמָם הֵם בְּרִבּוּי כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, הִנֵּה מִצַּד יִשְֹרָאֵל יָשׁוּבוּ לְהִתְקַשֵּׁר וְיַחְזְרוּ גַּם הֵם לִבְחִינַת אַחְדּוּת, וְאָז יִהְיוּ רְאוּיִים גַּם הֵם לְקַבֵּל קְצָת הֶאָרָה מֵאוֹר הַיִּחוּד. וְזֶהוּ: וְיַעֲשֹוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ הָעֲנָפִים וְהַבַּדִּים הָרַבִּים שֶׁחוֹזְרִים אֶחָד בְּהִתְקַשְּׁרָם בַּאֲגֻדָּה. וּמַה שֶּׁעַתָּה מִתְגַבֵּר בָּהֶם לֵב הָאֶבֶן וְנִמְשָׁכִים כֻּלָּם אַחַר הַטֻּמְאָה וְנוֹטִים מִקְּדֻשָּׁתוֹ ית', הִנֵּה אָז יְתֻּקְּנוּ בְּלֵב מְתֻקָּן וְלֹא יְכַוְּנוּ גַּם הֵם אֶלָּא לַעֲשֹוֹת רְצוֹנוֹ ית', וְזֶהו : לַעֲשֹוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם דהיינו אומות העולם.
וְהִנֵּה הַיּוֹדְעִים סִתְרֵי הַהַנְהָגָה בֶּאֱמֶת דהיינו חכמת האמת המגלה המרכבה, יוֹדְעִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלְּפִי הַנִּרְאֶה הָעוֹלָם נֶעֱזָב לְמִקְרֶה אוֹ לִבְחִירַת בְּנֵי הָאָדָם לְגַמְרֵי, הִנֵּה הַשְּׁלִיטָה לְפָנָיו לַעֲשֹוֹת מַה שֶּׁיַּחְפֹּץ וּבְזֹאת הַשְּׁלִיטָה של הרצון יְתַקֵּן עוֹלָמוֹ עַל כָּל פָּנִים, וְזֶהו: שֶׁיָּדַעְנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן הייחוד לְפָנֶיךָ וכו'.
תיקון עם ישראל
וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶׁיךָ, וּפִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ:
וְהִנֵּה צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּשְֹרָאֵל מִצַּד עַצְמָם מהותם כְּבָר הֵם נִבְחָרִים וּמְקֻדָּשִׁים, וּמְעֻטָּרִים בַּעֲטְרוֹתָיו ית', הִנֵּה עַד שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּכָל חֲלָקָיו אֵינוֹ נִתְקָן גַּם יִשְֹרָאֵל אֵינָם מַגִּיעִים לְתַכְלִית מַעֲלָתָם , אָמְנָם כְּשֶׁכְּבָר יִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ ית' בְּעוֹלָמוֹ וְיִשְׁלֹט הַטּוֹב וְיִכְפֶּה הָרַע כָּרָאוּי אָז יִרְשׁוּ יִשְֹרָאֵל מַעֲלָתָם בִּשְׁלֵמוּת וְזֶהוּ: וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ. וְד' מִינֵי טוֹבָה נִזְכָּרִים כָּאן כְּנֶגֶד ד' אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם ב"ה שֶׁבָּהֶם מִתְעַטְּרִים יִשְֹרָאֵל וְהַיְנוּ: כָּבוֹד כנגד אות י', וּתְהִלָּה כנגד אות ה', תִּקְוָה טוֹבָה כנגד אות ו', וּפִתְחוֹן פֶּה כנגד אות ה'.
וְהִנֵּה לְשֶׁתִּתְחַזֵּק הַקְּדֻשָּׁה כָּרָאוּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ יִשְֹרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, כִּי הֵם עַם הַנִּבְחָר וְהִיא הָאָרֶץ הַנִּבְחֶרֶת . וּבְיִשְֹרָאֵל יִמְלֹךְ מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַנִּבְחָר וּבוֹ נִקְשָׁרִים כָּל יִשְֹרָאֵל לְהִקָּשֵׁר בִּקְדֻּשָּׁה. וְאִם אֶחָד מֵהַתְּנָאִים הָאֵלֶּה חָסֵר, אֵין הַקְּדֻשָּׁה מִתְחַזֶּקֶת כָּרָאוּי. וְאָמְנָם עַל פִּי הַסֵּדֶר הַזֶּה מִתְפַּלְּלִים, וְהַיְנוּ אַחַר שֶׁהִתְפַּלַלְנוּ: עַל עִטוּר כְּלָלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל דהיינו: תן כבוד ה' לעמך, מִתְפָּלְלִים עַל הָאָרֶץ וְהַיְנוּ: שִֹמְחָה לְאַרְצֶךָ וכו', וְאַחַר כָּךְ עַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וְהַיְנוּ : וּצְמִיחַת [קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ] וכו'.
תיקון המאורות (הספירות)
וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ וְעוֹלָתָהּ תִּקְפָּץ פִּיהָ וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ:
וְאוּלָם מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת יֵשׁ בְּיִשְֹרָאֵל כֻּלָּן טוֹבוֹת מַקְבִּילוֹת לַהֶאָרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת לספירות, פֵּרוּשׁ: יֵשׁ צַדִּיקִים יֵשׁ חֲסִידִים יֵשׁ יְשָׁרִים, וּכְבָר מָנוּ בְּסֵפֶר הַתִּקּוּנִים (תיקוני זהר א,ב) עֲשָֹרָה מַדְרֵגוֹת עַל דֶרֶךְ זֶה. וְאָמְנָם הַמְבֻקָּשׁ הוּא: שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ בְּשִֹמְחָה בְּרֹב הֶאָרָה וְהַשְׁפָּעָה וּכְנֶגֶד זֶה וכנגד תיקון המדרגות של ישראל בשמחה ע"י תיקון המדרגות העליונות - מַדְרֵגוֹת הָרִשְׁעָה יִכָּנְעוּ וְיִתְבַּטְּלוּ . וְזֶהוּ: וּבְכֵן צַדִּיקִים וכו' וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ. וְהָעִקָּר בְּהַעֲבִיר עֲמָלֵק מִן הָעוֹלָם שֶׁעָלָיו הָיְתָה הַשְּׁבוּעָה: שֶׁאֵין הַשֵּׁם וְהַכִּסֵּא שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה, וְזֶהוּ : כִּי תַּעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת וכו'.
גילוי המלכות בתמידות ע"י תיקון המאורות
וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וּבִּירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ, יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ:
וְהִנֵּה הַמַּצָּב הַטּוֹב שֶׁיִּשָּׁאֵר בּוֹ הָעוֹלָם הוּא: שֶׁיִּהְיוּ הַבְּרוּאִים בְּכָל הַהֲכָנָה הַמִּצְטָרֶכֶת דהיינו ביראת הרוממות, וּמַלְכוּתוֹ ית' תִּהְיֶה מִתְגַּלֵּית עֲלֵיהֶם תָּמִיד , וְהֵם מְקַבְּלִים מִזֶּה טוֹבָה אַחַר טוֹבָה עַד אֵין תַּכְלִית כִּי הִנֵּה הוּא ית"ש בִּלְתִּי בַּעַל תַּכְלִית. וְטוּבוֹ בִּלְתִּי בַּעַל תַּכְלִית, וּבִהְיוֹתוֹ שׁוֹרֶה השכינה עֲלֵיהֶם וּמִתְקַשֵּׁר בָּם, יִמָּצְאוּ מְקַבְּלִים טוֹב בְּלִי תַּכְלִית בלי סוף, וְזֶהוּ: וְתִמְלֹךְ וכו', וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב: לְדוֹר וָדוֹר וכו' כִּי מַלְכוּתוֹ ית' יִהְיֶה תמידית לְנֶצַח נְצָחִים וְהַזּוֹכִים לוֹ נהֱנִים בּוֹ לְנֶצַח נְצָחִים.
וְהִנֵּה בְּסוֹף זֶה קטע זה של התפילה חוֹזֵר הָעִנְיָן לִהְיוֹת מֵעֵין לַחֲתִימָה דהיינו - הקדושה סָמוּךְ לַחֲתִימָה של 'המלך הקדוש', וְהַיְנוּ : קָדוֹשׁ אַתָּה וכו'.
עִנְיַן סֵפֶר הַחַיִּים
זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים
סוד הדין של ר"ה
הִנֵּה הָאָדָם נִדּוֹן תְּחִלָּה בתחילת הדין עַל פִּי מַעֲשָֹיו: לֵימָּנוֹת בַּצַּדִּיקִים אוֹ בָּרְשָׁעִים, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא מַמָּשׁ סֵפֶר הַחַיִּים וְסֵפֶר מֵתִים . דְהַיְנוּ הַנִּקְבַּע בֵּין הַצַּדִּיקִים - הוּא הַנִּכְתָּב בְּסֵפֶר הַחַיִּים , וְהַנִּדְחָה וְנִקְבַּע בֵּין הָרְשָׁעִים - הוּא הַנִּכְתָּב בְּסֵפֶר הַמֵּתִים, וְהַתָּלוּי וְעוֹמֵד - הוּא הַבֵּינוֹנִי, שֶׁאֵין דִּינוֹ נִגְמָר עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְעַל זֶה מִתְפַּלְּלִים וְאוֹמְרִים: זָכְרֵנוּ לְחַיִּים דהיינו להימנות בין הצדיקים.
אָמְנָם עוֹד יֵשׁ הַגְּזֵרוֹת עַל הַמִּקְרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אֶפְשָׁר לַצַּדִּיק שֶׁיִּתְיַסֵּר מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ צַדִּיק, וְאֶפְשָׁר שֶׁמִּפְּנֵי צִדְקוֹ יַצְלִיחַ במעשיו לסייעו בעבודתו; וְלָרָשָׁע כְּמוֹ כֵן אֶפְשָׁר שֶׁיַּצְלִיחַ מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ רָשָׁע לפתוח לו פתח האבדון, וְאֶפְשָׁר שֶׁמִּפְּנֵי רִשְׁעוֹ יֹאבַד, אוֹ יִתְיַסֵּר. וְנִמְצְאוּ גְּזֵרוֹת אֶלֶּה נִמְשָׁכוֹת אַחֲרֵי הַדִּין הָרִאשׁוֹן שֶׁזָּכַרְנוּ שהוא להימנות בין הצדיקים או ח"ו בין הרשעים, וְאוּלָם עַל כָּל הַגְּזֵרוֹת הָאֵלֶּה של ההצלחות או הייסורים בעוה"ז מִתְפַּלְּלִים: וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים: וְכֵן: בְּסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וכו'.
מַלְכֻיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת
מלכויות
הִנֵּה כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁבְּיוֹם זֶה הקב"ה עוֹמֵד בִּבְחִינַת מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ, וְאָמְנָם בָּזֶה במלכות ה' צְרִיכִים אָנוּ לְהִתְחַזֵּק, כִּי זֶה כָּל טוּבֵנוּ וְכָל תָּקְפֵּנוּ .
זכרונות
עוֹד מלבד המלכויות ישנו ענין אחר בר"ה, הִנֵּה הַיּוֹם - יוֹם מִשְׁפָּט וְדִין, וְצָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר לְפָנָיו ית' שֶׁיַּעֲלֶה זִכְרוֹנֵנוּ לְפָנָיו לְטוֹבָה דהיינו שהזכר שלנו לפניו יהיה רק זכר טוב ולא יסתכל על עוונותינו.
שופרות
וְעוֹד עִנְיָן גָּדוֹל יֵשׁ בְּיוֹם זֶה וְהוּא: עִנְיַן הַשּׁוֹפָר שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בּוֹ, וְזֶה כִּי סְגֻלַּת הַשּׁוֹפָר בִּתְקִיעָתוֹ לְמַטָּה וְכֹחַ שָׁרְשׁוֹ לְמַעְלָה בספירות, הוּא לְהַחֲזִיק הַטּוֹב וְלִכְפּוֹת הָרַע .
וְתִרְאֶה שֶׁמֵּאַחַר חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הִנֵּה נִתְעָרֵב הַטּוֹב בָּרַע וְנִכְבַּשׁ תַּחְתָּיו, וּבִזְמַן הַמַּתַּן תּוֹרָה הִנֵּה יָצָא הַטּוֹב מִתּוֹךְ הָרַע וְנִתְגַּבֵּר וְשָׁלַט. וְאָמְנָם לֹא הִגִּיעַ עֲדַיִן לִהְיוֹת הוּא כּוֹבֵשׁ אֶת הָרַע תַּחְתָּיו שהרי ישנם עוד גויים, וישנה המיתה וכו' , אֲבָל הטוב הִגִּיעַ לָצֵאת מִמַּאֲסָרוֹ, וּלְהִתְחַזֵּק בְּעַצְמוֹ, וְנִשְׁאַר הָרַע הַנִּפְרָד מִמֶּנּוּ עוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַךְ לֶעָתִיד לָבֹא הִנֵּה יִשְׁתַּלֵּם הַתִּקּוּן הַזֶּה וְהַטּוֹב יִכְבֹּש אֶת הָרַע לְגַמְרֵי, וְיִהְיֶה הַטּוֹב שׁוֹלֵט לְבַדּוֹ. וְאָמְנָם, הַחִזּוּק הָרִאשׁוֹן שֶׁנַּעֲשָֹה לְטוֹב לצאת ממאסר הרע נַעֲשָֹה עַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר דְּמַתַּן תּוֹרָה, וְהוּא עִנְיָן שאנו מזכירים בתוך הי' פסוקים של השופרות: וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר וכו'. וְהַשְׁלָמַת הַתִּקּוּן לֶעָתִיד לָבֹא - שֶׁהַטּוֹב יְנַצַּח נִצָּחוֹן גָּמוּר, גַּם הוּא יִהְיֶה עַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר, וְהוּא עִנְיָן: יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל; וּלְפִי שֶׁתִּקּוּן זֶה של הטוב יִהְיֶה גָּמוּר מַה שֶּׁלֹּא הָיָה בְּמַתַּן תּוֹרָה, נִקְרָא שׁוֹפָר גָּדוֹל בסוד הבינה.
וְאוּלָם נִצְטַוִּינוּ בתורה לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לְחַזֵּק הַתִּקּוּן הֶעָשֹוּי כְּבָר בְּמַתַּן תּוֹרָה וּלְהַזְמִין התיקון הֶעָתִיד לֵעָשֹוֹת לֶעָתִיד לָבֹא, וְכֵן כְּנֶגֶד זֶה דהיינו שני התיקונים נִסְדַּר הַסֵּדֶר של העשרה פסוקים של השופרות בַּתְּפִלָּה לְעוֹרֵר אוֹתוֹ כָּרָאוּי.
נִמְצְאוּ כְּלָלֵי הָעִנְיָנִים הָרְאוּיִים לְהִתְעוֹרֵר בהם בְּיוֹם זֶה, ג' - וְהֵם: הַמַּלְכֻיּוֹת מלכות ה', זִכְרוֹנוֹת הדין והבירור וְשׁוֹפָרוֹת התיקון של הרע. וְהַתִּקּוּן לְסֵדֶר עֲשֹרָה פְּסוּקִים בְּכָל אֶחָד מֵהַסְּדָרִים, כְּנֶגֶד עֲשָֹרָה מַאֲמָרוֹת שבהם נברא העולם - וְהֵם הֵם סוֹד הָעֶשֶֹר סְפִירוֹת.
עמוד חדש
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל. לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ: וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ. וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל. וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד:
עַל כֵּן נְקַוֶּה לָךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן. לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עוֹל מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא. וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד.
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ זֶה שֶׁבַח שֶׁמְשַׁבְּחִים לְפָנָיו ית', וּמוֹדִים לוֹ עַל הַטּוֹבָה שֶׁהֵיטִיב לָנוּ - שֶׁבָּחַר בָּנוּ וְקֵרְבָנוּ לַעֲבוֹדָתו בהר סיני.
וְהִנּה הָאָדוֹן בּ"ה - אֲדוֹן כֹּל בֶּאֱמֶת, כִּי הוּא לְבַדּוֹ הַמָּצוּי הָרִאשׁוֹן וְכָל הַנִּמְצָאִים מֵאִתּוֹ ית' נִמְצְאוּ , וְנִמְצָאִים כֻּלָּם שֶׁלֹּוֹ, וּבִבְחִינָה זוֹ נַזְכִּירֵהוּ בְּתֹאַר זֶה שֶׁל: אֲדוֹן הַכֹּל שהכל שלו, וְאָמְנָם בִּבְחִינַת סִדְרֵי הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא נִקְרָאֵהוּ: יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית.
השבח לאל ובחירת עם ישראל
וְהִנֵּה יֵשׁ לָנוּ לְשַׁבֵּחַ לְפָנָיו שֶׁנָּתַן לָנוּ לעם ישראל חֵלֶק גָּדוֹל וְיָקָר בַּמְּצִיאוּת , שֶׁהֲרֵי אֲנַחְנוּ עם ישראל הַמְעֻתָּדִים לְהִדָּבֵק בּוֹ בעולם הבא וְאָנוּ הַזּוֹכִים עכשיו לַעֲבֹד לְפָנָיו וְלִהְיוֹת עוֹבְדִים לְפָנָיו לְנֶצַח נְצָחִים בעולם הבא. וְזֶהוּ: שֶׁלֹּא עָשָֹנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וכו', וְהַיְנוּ שֶׁבְּחִינָתֵנוּ בְּחִינָה נִבְדֶּלֶת מִכֻּלָּם לְגַמְרֵי , וְאָנוּ מְצִיאוּת אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ מְעֻתָּד לַעֲבוֹדָתוֹ וְלַדְּבֵקוּת בּוֹ ית', וְזֶהוּ: שֶׁלֹּא שָֹם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וכו'.
וְהִנֵּה סִדְּרוּ בעלינו לשבח ד' שְׁבָחִים כְּנֶגֶד ד' אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם ב"ה וְהֵם: עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ כנגד אות י', לָתֵת גְּדֻלָּה כנגד אות ה', שֶׁלֹּא עָשָֹנוּ כנגד אות ו', וְלֹא שָֹמָנוּ כנגד אות ה'. אַחַר כָּךְ מְסַפֵּר כְּנֶגֶד זֶה כנגד הד' שבחים בִּגְנוּתָהּ שֶׁל העבודה זרה , וְהַיְנוּ: שֶׁלֹּא שָֹם חֶלְקֵנוּ, וְגוֹרָלֵנוּ, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים וּמִתְפַּלְּלִים.
השתעבדנו אל מלכותו
וְהִנֵּה אח"כ חוֹזֵר וּמְבָאֵר עִנְיַן הִשְׁתַּעְבְּדֵנוּ לְמַלְכוּתוֹ ית', וְהַיְנוּ: וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים וכו'.
וְהִנֵּה כְּלַל הַבְּרִיאָה מִתְחַלֶּקֶת לב' - וְהַיְנוּ מַעְלָה וּמַטָּה, מַעְלָה - כְּלַל הַמַּשְׁפִּיעִים הרוחניים מַטָּה - כְּלַל הַמְקַבְּלִים הגשמיים, וְזֶהוּ : שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם - דְּהַיְנוּ מַעְלָה, וְיוֹסֵד אָרֶץ – מַטָּה. וְהִנֵּה הַשְּׁכִינָה מִתְגַּלֵּית בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד - בַּמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת בַּשָּׁמַיִם בעולם הבריאה, וְזֶהוּ: וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל.
וְהִנֵּה הַכָּבוֹד השכינה-המלכות מִתְגַּלֶּה בְּרֹאשׁ עוֹלַם הַבְּרִיאָה, עַל הַכִּסֵּא, וְהוּא עַצְמוֹ הכבוד מִתְעַלֶּה בִּבְחִינָה יוֹתֵר מְרוֹמֶמֶת וְהוּא בַּעולם אֲצִילוּת, וְעָלָיו על הכבוד נֶאֱמַר: וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. וְהִנֵּה מִמַּה שֶּׁאָנוּ מַאֲמִינִים ביחוד וּמוֹדִים בְּפִינוּ, הוּא שֶׁהָאָדוֹן ב"ה הוּא מָצוּי רִאשׁוֹן מְיֻחָד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא אַחֵר בִּלְתִּי נִבְרָא מִמֶּנּוּ שהרי הוא ית' ממציא כל נמצאים, וְנִמְצָא שֶׁהוּא לְבַדּוֹ הָאֱלֹקִים וְהוּא הָרָאוּי לֵעָבֵד, וְאֵין אַחֵר רָאוּי לְהֵעָבֵד כְּלָל. וְהוּא עַצְמוֹ מָצוּי אֱמֶת דהיינו שהוא מוכרח המציאות פֵּרוּשׁ: שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא יִמָּצֵא, שֶׁאֵין הַהֶעֱדֵר אֶפְשָׁרִי בּוֹ כְּלָל, וְזֶהוּ: הוּא אֱלֹקֵינוּ וְאֵין אַחֵר, בִּבְחִינַת הַיִּחוּד שֶׁזָּכַרְנוּ יחוד המציאות. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ - בִּבְחִינַת אֲמִתַּת הַמְּצִיאוּת, וְאֶפֶס זוּלָתוֹ - שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵמָּצֵא מָצוּי אַחֵר שֶׁיִּהְיֶה מֻכְרָח הַמְּצִיאוּת זוּלָתוֹ ית', כִּי אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְצוּיִים מֻכְרָחִים שֶׁיִּמָּצְאוּ .
וְהִנֵּה אַחַר שֶׁבֵּאַרְנוּ הִשְׁתַּעְבְּדֵנוּ אֶל מַלְכוּתוֹ ית', נִתְפַּלֵּל שֶׁיְגַלֶּה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם גִלּוּי שָׁלֵם, וְהוּא מַה שֶּׁהִבְטִיחָנוּ שֶׁיִּהְיֶה, וְהַיְנוּ:
גילוי מלכותו בשלמות באומות העולם
עַל כֵּן נְקַוֶה לְךָ וכו'. וְהִנֵּה תִּבָּעֵר הַטֻּמְאָה מִן הַבְּרִיאָה בְּכָל בְּחִינוֹתֵיהָ, וְזֶהוּ: לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים וכו' וְאָז לֹא יִהְיוּ עוֹד אֱלִילִים בָּעוֹלָם כמ"ש 'והאלילים כרות יכרתון'. וְהִנֵּה זֶה סֵדֶר הַתִּקּוּן בֶּאֱמֶת: כִּי בִּתְחִלָּה צָרִיךְ שֶׁיּוּסַר הָרַע שֶׁהוּא הַמְעַכֵּב אֶת הַתִּקּוּן דהיינו גילוי מלכותו, אַחַר כָּךְ יְתֻקַּן הָעוֹלָם תִּקּוּן אַחַר תִּקּוּן עד לגילוי יחודו, וְזֶהוּ: לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת וכו'
וְהִנֵּה יַהֲפֹךְ הקב"ה אֶת כָּל הַנִּמְצָאִים מֵרָעָה לְטוֹבָה וְזֶהוּ עִקַּר [שִבְחוֹ] , וְזֶהוּ לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ וכו', וְכֻלָּם וכל אומות העולם יַכִּירוּ הָאֱמֶת של יחוד המציאות בְּבֵרוּר מַה שֶּׁעַתָּה נֶעֱלָם מֵהֶם. וְאַחֲרֵי הַיְּדִיעָה הַזֹּאת יִמָּשְׁכוּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶהוּ: יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וכו'. וְהִנֵּה בִּתְחִלָּה יִהְיֶה תִּקּוּן רִאשׁוֹן - שֶׁכָּל הַנִּבְרָאִים יִתְקַדְּשׁוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ ית' בְּמַה שֶּׁיִשְׁתַּעְבְּדוּ לְמַלְכוּתוֹ , אַחַר כָּךְ יִתְעַלּוּ עוֹד עִלּוּי אַחֵר - לִהְיוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהִיא אֲפִלּוּ מַדְרֵגַת יִשְֹרָאֵל עַתָּה, וְזֶה עַל יְדֵי קַבָּלַת עֹל מַלְכוּתוֹ ית' עֲלֵיהֶם, וְיִהְיֶה הוּא ית"ש מוֹלֵךְ עֲלֵיהֶם, וְזֶהוּ - וִיקַבְּלוּ כֻּלָּם וכו' אֶת עוֹל מַלְכוּתֶךָ. אַחַר כָּךְ שֶׁכְּבָר יִמָּצְאוּ קְשׁוּרִים וּמִתְדַּבְּקִים בּוֹ ית' על ידי ישראל , הִנֵּה יִתְעַלּוּ בּוֹ בה' מֵעִלּוּי לְעִלּוּי, עַד אֵין תַּכְלִית, וְזֶהוּ: כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וכו'.
השיא של תיקון העולם
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ: מְלוֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרָךְ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזָּךְ, עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצָךְ. וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶך, וּמַלְכוּתוֹ בַכֹּל מָשָׁלָה:
אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתינוּ מלוֹךְ - גַּם בְּנֹסַח זֶה ג' בַּקָּשׁוֹת כְּנֶגֶד ג' עִלּוּיִים שֶׁיִּהְיוּ לָעוֹלָם, בְּגִלּוּי מַלְכוּתוֹ ית', וְהַיְנוּ: מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם, כְּנֶגֶד הַתִּקּוּן שֶׁיְתָקֵּן בְּהֶאָרַת ב' הָאוֹתִיּוֹת ו"ה שֶׁל הַשֵּׁם, וְהִנָּשֵֹא - עִלּוּי ב', בְּסוֹד י"ה שֶׁל הַשֵּׁם, וְהוֹפַע בַּהֲדַר וכו' - עִלּוּי ג' כְּנֶגֶד קוֹץ הי'. וְהִנֵּה מִתְפַּלְּלִים שֶׁתִּהְיֶה הַהַשְׁפָּעָה בְּגִלּוּי עַד שֶׁיַּרְגִּישׁוּ הַנִּבְרָאִים בַּאֲמִתָּתָהּ וְזֶהוּ: וְיֵדַע כָּל פָּעוּל וכו'. וְהִנֵּה מַדְרֵגוֹת הַנִּבְרָאִים ג' - וְהֵם הַמַּעֲשִֹים, הַיְּצוּרִים וְהַבְּרוּאִים בִּבְחִינַת הג' עוֹלָמוֹת: בְּרִיאָה – יצירה - עשייה, וּכְנֶגְדָּם וְיֵדַע כָּל פָּעוּל - עשייה, [וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ] – יצירה, [וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ] – בריאה (וכו'). וְאָמְנָם: מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, הַכַּוָּנָה הַשְּׁלִיטָה הַגְּמוּרָה שֶׁהָאָדוֹן שׁוֹלֵט בַּכֹּל , שֶׁאֲפִלּוּ הָרָעָה מַחֲזִירָה לְטוֹבָה .
עמוד חדש
[סֵדֶר הַדִּין]
פסוקי זכרונות
אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְאֵי
