כתר מרדכי
פירוש [חלקי] על מגילת אסתר
מאת החונן לאדם דעת
ע"ה מרדכי שריקי ס"ט
[פ"א]
ויהי בימי אחשורוש- ויהי , לשון ווי , לשון צער,– בסוד: "והעולם תוהו", ועוד, ויהי – הוא סוד הרע בימי – אחשור"ש, א"ח שור"ש, וה"ס: הרע הוא כאח של הטוב בשרש= אחשור"ש
המולך מהודו - בסוד : כל היום דוה, שליטת המלכין קדמאין, "אלה המלכים אשר מלכו"
ועד כוש – בסוד המלכות של הז' מלכין [שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה]
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי .. אָמַר לִמְהוּמָן . . שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים – בסוד שליטת הז' מ"ק
הסריסים – בסוד ס"ם: אל דאסתרס
ותְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי- בסוד פלונית שפחה רעה, יתפרדו כל פועלי און. במלכין קדמאין , אין חיבור, ואין זיווג; רק במלך הדר מוזכר ושם אשתו וכו'.
(יג) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים – "ידעי העיתים" בגימ' 620 (עם הכולל), דהיינו כת"ר; והוא סוד הרדל"א, שם כל הכ"ח עתים הן אחד (ששם אין טו"ר)
כִּי כֵן דְּבַר דְּבַר הַמֶּלֶךְ – דבר- סוד המלכות, ושורש המלכות היא רדל"א.
וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה- עצת המן לתפוס המלכות דקדושה, (ולהיות בחינת רדל"א שלה בסוד הפור הגורל, שכך נראה שם הכל בחינת ספקות, דהיינו גורלות) כי שם שייך זיווג , ושם אשתו מהיטבאל, זו אסתר שנגזר עליה: נשים תשכבנה
(טו) כְּדָת מַה לַּעֲשֹוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ – פלונית שפחה רעה (הרע), לא רוצה לקיים מצוות המלך , וכעת אסתר-המלכות דקדושה, שהיא בחינת הסתר צריכה להתגלות. ומיהוא המגלגל , זהו הרע עצמו – המן, ס"ם הרשע.
[פ"ב]
והַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ תִּמְלֹךְ תַּחַת וַשְׁתִּי – אסתר היא השכינה בסוד מהיטבאל. ו'הנערה – זכר ונקבה כאחד.
אִישׁ יְהוּדִי הָיָה- בסוד מלך הדר , אורות המ"ה, אורות התיקון, וה"ס הדר קבלוה, בשמחה, פנים בפנים
ושְׁמו – בסוד: מ"ה שמו ומה שם בנו
מָרְדֳּכַי – מור דרור, שמהפך הרע לטוב, תיקון הכללי, שרש התיקון - רדל"א
בֶּן יָאִיר- בסוד אורות העיניים ,ס"ג שלפני השבירה
אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם- מירושלים העליונה- אצילות ראשונה , ירד לבי"ע להעלות ולתקן שברי המ"ק ובפרט לתקן המלכות – מאנה דכלא.
לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד- בסוד הרדל"א , דלא ידיע ולא אתידע ,וה"ס: לֹא בִקְשָׁה דָּבָר -
ןישֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ :בסוד מלכות שעולה לכתר.
ויַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי: בסוד הכלים (מ"ק) שהיו בבי"ע עלו אל האצילות להיתקן.
בַּיָּמִים הָהֵם וּמָרְדֳּכַי ישֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ: וכאן מרדכי לא משתמש בזכות הצדיקים – שכר ועונש, אלא אדרבא : ומרדכי יושב , כמ"ש: נשים שאננות , אמונה . אבל הוא מפעיל את המלכות – ומגלה דרך חדשה בתיקון המלכות ע"י עתיקא, בסוד : ומלאה הארץ דעה: (קרומא)
וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי- כל האומר דבר – מלכות, בשם אומרו- עתיק , שהוא העושה הכל, לא ליחס כלום לעצמו, מביא גאולה (מלכות דא"ק) לעולם – למלכות דעשייה.
הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן- כל חיבורי המ"ה וב"ן הם בגדר גורל – המזלא, לא יודעים למה פלוני מקבל ככה, למה צדיק ורע לו וכו'; דבר אחד ידוע – התיקון הכללי.
וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל- בסוד המתקלא
וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן- מסירת הטבע(ת) לרע.
וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה- בסוד התוהו
[פ"ג] אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי וַיְנַשְּׂאֵהוּ וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ: גִּדַּל הַמֶּלֶךְ – והוא סוד תגבורת הרע, בהנהגת התיקון הכללי, האדון ב"ה נותן גדולה לרע , כדי להוכיח ולגלות את יחודו ית', שגם "הפכו אינו זולתו".
[פ"ד] וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו ...וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק – מרדכי שהוא סוד ורב חסד, וסוד אבא שלא שייך שם אבלות (כמו בכהן גדול) הנה מגיע אל שער המלך- עתיקא למעלה מאצילות
וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל – בסוד הרדל"א, מזלא – כמו מקרה, שפועלת בדרך הספקות,
כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ – בסוד הפרצופים
וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא – ההמשכה מעתיק אל הפרצופים היא מלמעלה למטה ואין שום פעולה בבחי' מ"ן מלמטה למעלה. וכאן העבודה של מרדכי ואסתר- אבא יסד ברתא , היא בבחי' מ"ן , לעורר הרדל"א – עתיק. הגם שבעתיק אין התעוררות מצד התחתון , כמ"ש : מה תצעק אלי , בעתיקא תליא מלתא. מרדכי מחדש עבודה לגלות היחוד השלטון , והוא על ידי ביטול הדעת, צריך לקבל באמונה שהוא ית' השולט על הכל, ואז מתהפך הרע לטוב דהיינו למשרת של ה'.
וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי: וַיַּעֲבֹר מָרְדָּכָי – מרדכי ואסתר עומדים לעבור את הגבולות , א) הפכו את יום הגאולה שלהקב"ה – פסח לצום ואבל. ב) ואסתר עומדת להזדווג עם הרע.
[פ"ה] יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם – בסוד יהו"ה, התכללות הרע בשרשו, אבל בדרך המחשבה, דהיינו האמונה ; לומר על כל מאורע , מאת ה' היתה זאת , היא נפלאת בעינינו- פלא העליון
וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוֶֹה לִי- ס"ת הוה"י ,הגם שהרע הוא הגורם ההסתר הגדול בסוד הוי"ה הפוכה, הוא לא מסתפק, אם יש עוד צדיק בארץ שלא מאמין לו. הרע , הס"א שהוא כבר שולט על הכל, רק אחד מפריע לו, המאמין ביחוד, שער הנ'
(יד) וַתֹּאמֶר לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ – זרש, פלונית שפחה רעה, אשתו של הס"ם רוצה לשוט על השער החמישים.
יַעֲשׂוּ עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה – הרע רוצה להגיע גם לכתר – שער הנ' , אבל יש רק מ"ט פנים לטמא. . . ובאמת רק הרע יכול להביא לגילוי הכי גדול, כדוגמת רבי עקיבא שזכה לשער הנ' , עלה במחשבה סתימאה.
כִּי אֵין הַצָּר שׁוֶֹה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ- אסתר המלכות אומרת לקב"ה, שתגבורת הרע , נכון שתביא לגילוי יחודו, אבל גם תגרום לאבדון של עם ישראל, שהוא בעצם ביטול הגילוי של היחוד בעולם.
מִי הוא זֶה וְאֵי זֶה הוּא – מי זה שרוצה להגיע עד הכתר – אהיה אשר אהיה, הגם שהרע יש לו שרש גבוה ברצון העליון (נטיית הרצון), בכל זאת כשהוא כלול במקורו איננו רע ממש, אלא אדרבא הוא הגורם פנים אל פנים, סוד האהבה והתשוקה. - לכן מה שעשתה הטבעת – בסוד הרי את מקודשת לי, לא עשו מ"ח נביאים וכו' כולל משה רבינו , שהרי בתורה ובמעמד הר סיני , כפה עליהם הר כגיגית , ואין יש רק יראה ולא אהבה , אבל כאן בפורים
[פ"ח] (טו) וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה: מרדכי – חכמה כשהוא כלול במלכות, אז היא עולה להתחבר עם הכתר – הא"ס, ב"ה.
לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹן ויקר – בסוד הזיווג פנים אל פנים, והרע שהוא סוד התרדמה הוא הגורם הנסירה והוא המביא אל פנים בפנים. והסוד הוא עמוק , שיש צורך בעזות של הרע - הנחש כדי לגלות היחוד בבחי' שובע שמחות , ישיש עליך אלוקיך. וסימניך : אחר החטא של עץ הדעת – וידע האדם את חוה אשתו, והמשכיל יבין, והוא רחום יכפר עוון.
וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן – והטבע(ת) חוזר לחכמה (מרדכי) בסוד בראשית (בחכמה) ברא, והוא סוד תיקון הרע (ההסתר של הבריאה) והחזרתו לטוב
[פ"ט] וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר – בסוד הסיפא
בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ – בסוד אח"ד , אהב"ה, וז"ס כי עזה כמות אהבה , שצריך המיתה הנגרמת ע"י עץ הדעת בסוד: המן העץ , כדי להגיע לאהבה , פב"פ.
וְנַהֲפוֹךְ הוּא – שגם הפכו אנו זולתו, יש רק אל אחד ורצון אחד. הרע נראה רע רק לפנים אבל תוכיותו הוא טוב , גם הוא משמש את הקב"ה , וזה הדבר יתגלה או על ידי הבירור של כ"ח עתים – מיעוט הלבנה ומילוי הלבנה, פב"פ עם ז"א או אב"א; או אפשרות הב' - כשהמלכות מקבלת מהחכמה (בסוד אבא יסד ברתא) בלי החשבונות הרבים (אסתר היא התיקון של חוה), בבח' הקירטא - שהמלכות עולה עד הא"ס ב"ה, היא נפלאת בעינינו.
